לאורך השנים הרבות שבהן התפתחה מדינת ישראל משמעותית, מצב הנחלים בה רק הלך והורע עד לכדי קריסה כמעט מלאה של מערכת הנחלים. ממצב של נחלים חיים, עמוסים במערכות אקולוגיות והזרמה של כ-450 מיליון מ"ק מים בשנה, נחלי ישראל הפכו ממקורות מים אפשריים למוקדים מזוהמים בביוב, שפכים תעשייתיים וכדומה.
כמות המים שזרמה בהם פחתה לכדי כ-50 מיליון מ"ק בלבד, וגם רוב המים הללו היו מזוהמים. זה היה המצב לאורך עשרות שנים, בעיקר לגבי הנחלים הראשיים באזור נהר הירדן ובאזור נחלי החוף. זיהום דלק חריף שארע לאחרונה בנחל צין שבנגב העלה שוב למודעות את הנושא של זיהום נחלים בישראל.
שיפור מהותי והתקדמות בכיוון הנכון
כאמור, לאחר שנים של הזנחה שניתן לכנותה פושעת בכל הנוגע לשמירה על נחלי ישראל, ומתן אפשרות הזרמת חומרים מזוהמים אליהם, מדינת ישראל מתקדמת בכיוון הנכון בנושא. בישראל כיום מתקיימות פעילויות ענפות של שיקום נחלים. בשנים האחרונות, המשרד להגנת הסביבה הקים רשויות רשמיות לניהול ושיקום נחלים רבים בישראל, הנושא תוקצב, ונחלים רבים מאוד עברו ועוברים תהליכי שיקום וטיהור אדירי היקף שבהחלט נושאים פרי.
ישנם כבר נחלים שבעבר אי אפשר היה לשחות בהם, וודאי שלא התקיימו בהם חיים, שכיום מימיהם נקיים יותר משמעותית. הצמחייה חוזרת להתחדש בהם, ובחלקם אף חוזרים לשגשג בעלי חיים שניתן לראותם מתרחצים.
ניתן למנות לדוגמה את שיקום נחל הקישון; כל העת נעשה מאמץ לניקוי הנחל מחומרים מסוכנים שנשפכו אליו מהמפעלים הרבים בסביבתו. מלבד זאת, שיקום נחל הנעמן שהיה מזוהם לחלוטין, מקבל כיום חיים חדשים עם עבודות הנדסיות מהותיות והפסקת הזרמת השפכים אליו – במקום אף נפתחה שמורה חדשה ומרשימה. כמו כן, התבצעו עבודות שיקום משמעותיות בנחל הירקון שנמצא באזור המיושב ביותר בישראל, גוש דן. ישנם עוד מקרים רבים של זיהום נחלים בישראל שעבר תהליך ארוך ומקיף של שיקום והחזרה לחיים אקולוגיים יציבים.
זיהום הדלק בנחל צין
למרות ההתקדמות החיובית בנוגע לנושא הבעייתי של זיהום נחלים בישראל, מקרה נחל צין שארע ביוני 2011 החזיר לכותרות את הקושי בו מתנהלים וזורמים להם נחלי ישראל. כלי הנדסי כבד שעבד באזור צינור הדלק שעבר בשטחו של נחל צין, צינור בבעלות ובניהול חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), פגע בצינור שהוביל דלק סילוני, וגרם לדליפה של מאות מ"ק של דלק אל שטחי הנחל והשמורה.
נחל צין הוא שמורת טבע חשובה ובעלת מערכות אקולוגיות שבהן ניתן לראות למשל צבאים, יעלים וחיות בר רבות נוספות לצד צמחייה עשירה ונופים מרהיבים. כמובן שמבחינת זיהום המים בישראל, זיהום דלק הוא מקרה חמור מאוד שעשוי וסביר להניח יגרום לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית באזור – כולל הרעלת מוקרות מים ובעלי חיים, פגיעה בצמחייה ושיבוש כלל מערכות החיים בסביבה.
המשרד להגנת הסביבה הורה מיד על עבודות לעצירת הנזק ולשיקום האזור, בעיקר כריה של אדמה, אשר הזדהמה בדלק סילוני שדלף בזרם אדיר מהצינור הפגוע. עבודות הניקי והטיהור כרכו שימוש בכלים הנדסיים כבדים רבים ובמשאיות רבות, יש שטוענים תוך פגיעה היקפית קשה באזור הנחל וללא מחשבה נכונה על אופן ביצוע הפרויקט. לאחר סיום עבודות הכרייה והפינוי של האדמה המזוהמת אמורים הגורמים המעורבים (המשרד להגנת הסביבה, חברת קצא"א, רשות הטבע והגנים ואחרים) לסייע בפעולות שיקום הנחל.
דליפת הדלק היא אירוע קשה מבחינת זיהום נחלים בישראל, ואם זה לא היה מספיק, בראשית ספטמבר 2011, בעיצומן של עבודות ניקוי הנחל, פגע כלי הנדסי אחר באותו צינור וגרם לדליפה של עוד 100 מ"ק דלק לסביבה.
המקרה מלמד שלמרות שזיהום נחלים בישראל נמצא במגמת ירידה, הדרך לסביבה ירוקה ונקייה עוד ארוכה. על כל הגורמים, תעשייתיים או ממשלתיים, להבין את חשיבותם של הנחלים לסביבה, ואת החשיבות העליונה שבשמירה עליהם מכל משמר.