כמות הגשמים נראית כמשהו שרק הטבע שולט בו. לאדם לכאורה אין מה לעשות בנידון מלבד לקוות לגשמים רבים שישקו את השדות וימלאו את מאגרי המים, בייחוד במדינות יבשות ומעוטות גשמים כמו ישראל.
עם זאת, בפועל קיימת כבר שנים רבות טכנולוגיה המאפשרת במידת מה לשפר את כמויות הגשמים. זריעת עננים להורדת גשמים נועדה למקסם את היקפי הגשמים שיורדים מעל שטח מסוים – במקרה זה מעל שטחי ישראל.
זריעת עננים בישראל
בכל חורף ניתן לשמוע את המטוסים שעוסקים בזריעת עננים להורדת גשם בשמי ישראל, תוך כדי תנאי טיסה קשים ומסוכנים.
בישראל, זריעת עננים להורדת גשמים מתבצעת בכל שנה בהיקפים משתנים הנקבעים על פי תנאי וכיוון הרוח, טמפרטורת עננים מתאימה, והיווצרות סוג עננים מתאים הרווי במים.
רוב זריעת העננים בישראל מכוון כלפי עננים הנעים אל אזורי הכנרת ואל האזורים הפתוחים, שבהם המים יכולים להגיע למקורות מים שונים. ישראל היא המדינה המובילה בעולם בשימוש של זריעת עננים להורדת גשמים, כאשר הנתונים מראים כי פעילות הזריעה מעלה את היקפי הגשמים בכ-13% בחישוב שנתי.
מהות השיטה לזריעת עננים
זריעת עננים להורדת גשמים מתבססת על הגברת ההתגרענות של המים בתוך ענני גשם. החומרים בהם משתמשים במסגרת זריעת עננים הופכים את המים בתוך הענן לכבדים יותר (בצורה של גיבוש המים לקרח, למשל) וכך הסבירות שהמים ירדו מהענן כגשם עולה באופן משמעותי.
זריעת עננים להורדת גשמים מפזרת חומרים מסוימים שמהווים אירוסולים, סביבם נוצרות טיפות הגשם והם שהופכים את המים לכבדים יותר.
כבר שנים רבות שהחומר המרכזי המשמש לצורך זריעת עננים להורדת גשם הוא יודיד הכסף, תרכובת כימית של יוד וכסף. יודיד הכסף משמש לזריעת עננים בזכות יכולתו המוצלחת למשוך אליו אדי מים כך שייווצרו טיפות גדולות וכבדות יותר.
זריעת עננים באמצעות יודיד כסף או מאיצים כימיים אחרים מאיצה למעשה את תהליכי התעבות המים סביב מאיצים אלו וסביב עצמם, כך שאדי מים בתצורת גז הופכים לטיפות מים בתצורת נוזל.
כיצד מתבצעת זריעת עננים
זריעת עננים להורדת גשם נעשית כיום בעיקר על ידי מטוסים בעלי מערכות מיוחדות לזריעת עננים. מערכות אלו הן מתקני פיזור אשר דומים במהותם למרססים חקלאיים, בכך שהם מספקים פיזור רחב ויעיל מאוד של כמות חומר קטנה על פני אזור גדול מאוד. כך ניתן לזרוע שטחי עננים גדולים מאוד תוך שימוש בכמויות קטנות יחסית של יודיד כסף.
המטוסים חייבים לטוס ממש אל תוך העננים ומעליהם על מנת לזרוע אותם, מה שאומר שהם טסים בעיקר בעת סערות ובתנאי מזג אוויר קשים.
בישראל הזריעה מתבצעת בהתאם לנתוני רדאר של חברת מקורות, ובמקרים רבים כבר מעל הים, כאשר תנועת העננים צפויה להגיע למעל שטחי ישראל ואל האזורים הרלבנטיים.
מעבר לשימוש ביודיד כסף לצרכי זריעת עננים להורדת גשם, נעשים מחקרים בשיטות נוספות, כגון שימוש במלח, או הטענת העננים במטען חשמלי להאצת תהליך היווצרות הטיפות באמצעות מתקנים מיוחדים על מטוסים.
זריעת עננים וסכנות בריאותיות
על פניו ריסוס של חומרים כימיים בתוך ענני גשם עשוי לגרום לסכנות בריאותיות מהגשם שיורד מאותם עננים. ואכן, יודיד הכסף אינה תרכובת שטוב לצרוך ממנה או להיחשף אליה ישירות. עם זאת, הכמויות המדוברות במסגרת זריעת עננים להורדת גשמים קטנות מאוד ביחס להיקפי הגשם שיורד מהעננים.
התרכובת למעשה נספגת ומתפרקת במכלול של דברים, החל מתהליך ירידתה מהענן דרך האוויר לארץ, באדמה וכן הלאה. על פי בדיקות ומחקרים שנעשו, אין בפועל סכנות בריאותיות או סביבתיות בפעילות זריעת עננים. כמות החומר בטלה בשישים ביחס לכמות הגשם והסביבה כולה.
מלבד זאת, על פי רוב, זריעת עננים להורדת גשם מתבצעת כאמור על ידי מטוסים בגובה רב, כך ששאיפה של החומר או התפזרות שלו באזורים מיושבים היא כמעט בלתי אפשרית.