המים הם משאב חיים הכרחי ומרכזי, משאב שנמצא תמיד במרכז השיח הציבורי במדינה יבשה ומעוטת מקורות מים כמו ישראל. מעבר לנושאים מהותיים וחשובים כמו חיסכון במים, הידלדלות מקורות המים הטבעיים של ישראל, יוזמות להתפלת מי ים, תעשייה וחקלאות חסכוניות במים וכדומה, המרכיב של מחירי המים בישראל הוא נקודה חשובה וברת חשיבות יומיומית לכל אזרחי המדינה וכמובן לגורמים עסקיים.
בישראל מחירי המים הם נושא חשוב ולעיתים כאוב עבור חקלאים, משקי בית ועוד. מצד אחד מחירים גבוהים מאפשרים להשיג חיסכון במים יקרי המציאות על ידי הגורם שהכי מעודד אנשים וגורמים עסקיים לחסוך במשאבים – דרך הכיס, ומצד שני מדובר על משאב חיוני לחיים ומשאב ציבורי. לכן מחירי מים גבוהים מדי מציבים סכנה להפוך את המשאב ההכרחי הזה לנחלתם של עשירים ולגורם ממוטט עבור החקלאות בישראל.
מי קובע את תעריפי המים
בישראל נהוג להאשים בכל הגזירות הכלכליות ועליות המחירים למיניהם את משרד האוצר על השר הממונה ופקידי המשרד. לגבי מחירי המים קביעה כזו אינה מדויקת ולא רק האוצר אחראי לקביעת מחירי המים – באופן רשמי הוא כלל לא הגוף הממונה על הנושא. רשות המים, עוד גוף שלא תמיד זוכה לאהדה בציבור, היא שאחראית על נושא המחירים.
כללי המים, שבמסגרתם נקבעים גם המחירים ומבנה התעריפים, מנוהלים ונקבעים על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב והמועצה המכהנת שלה (שמה המלא של רשות המים).
כאשר רשות המים קובעת מחירי מים היא עושה זאת על פי מדיניות ממשלתית שמועברת לרשות ממשרד האוצר, משרד ראש הממשלה ומשרד התשתיות. כאשר בסיס רחב להחלטות לגבי מדיניות משק המים הוא מחקרים ומדיניות רשמית של רשות המים עצמה בהתאם למצב משק המים, על ההיבטים הרבים שבו – מקורות זמינים, תחזיות גשם, עלויות הפקה, תפעול ועוד גורמים.
לגבי מחירי המים חשוב לציין כי החל מראשית שנת 2010 הוכנסו לשימוש כללי תעריפים חדשים ומעודכנים וכמובן מחירים חדשים – שני מרכיבים אלו מבוססים על עיקרון העלות של הפקת והובלת המים לצרכנים. התעריפים החדשים חלים גם על חברת מקורות – חברה ממשלתית שהיא ספק המים המרכזי והארצי בישראל וגם על תאגידי המים העירוניים, הרשויות המקומיות וספקים אחרים.
מבנה תעריפי המים בישראל
לפני השינויים במבנה תעריפי המים, המחירים והמדיניות על פיה הם נקבעו לא היו קשורים ישירות או בקשר מחייב לעלות ייצור המים, מכאן הצורך של רשות המים והמדינה לשנות זאת. מבנה התעריפים החדש של המים בישראל כולל את העקרונות הבאים:
- מחירי מים בתאגידים עירוניים יהיו אחידים ברמה כלל ארצית לכל הצרכנים מלבד תעשייה המשלמת תעריף נפרד עבור מרכיב הביוב במחירי המים והביוב.
- עבור צרכנים ביתיים פרטיים קיים מבנה תעריפים מדורג. מחיר ראשוני נמוך יחסית להקצאה של עד 2.5 מ"ק מים לאדם במשק בית לחודש (לא פחות מאשר 5 מ"ק לבית אחד) ומחיר גבוה יותר עבור כל חריגה בצריכה מעבר להקצאת הכמות הבסיסית לאדם במשק בית.
- מחירי המים נקבעים על בסיס העלות הריאלית של ייצור ואספקת המים לבתים ולצרכנים, כולל כיסוי כל העלויות החל מהשקעות בתשתית ועד תפעול שוטף של מערכת המים.
כמובן שמחירי המים מחולקים למבנה תעריפים נוסף עבור השוק הפרטי (בתים ודירות) ועבור חקלאות ומים לתעשייה. חקלאים למשל משלמים פחות עבור כל מ"ק מים שפירים להשקיה מכיוון שהם צורכים כמויות אדירות של מים. אך גם מחירי מים לחקלאות ותעשייה נמצאים במגמת עלייה בהתאם לעלויות ולהשקעות במערכות השונות.