הרעלת מים

כולנו יודעים שחשוב לשתות, במיוחד בימי הקיץ החמים, או בזמן פעילות ספורטיבית מאומצת. הגוף זקוק למקורות נוזלים מבחוץ מפני שהוא מאבד נוזלים בשגרה, בפעולות הניקוי של הגוף מפסולת, הזעה וכד'. הנזקים היכולים להיגרם ממחסור בנוזלים הם חמורים ביותר- כאבי ראש, סחרחורת, התעלפויות ואפילו פגיעה ממשית במערכות הגוף היכולה לגרום במקרים קיצוניים למוות.

הגוף לא מאבד רק מים בחום ובפעילות גופנית. יחד עם המים יוצאים מהגוף גם מלחים שונים ובראשם נתרן, שהוא בעל חשיבות רבה בתפקוד הגוף בכלל והמוח בפרט. כאשר ערכי הנתרן בגוף מגיעים מתחת לנורמה (פחות מ-135 מילימול לליטר דם), האדם נמצא במצב שנקרא היפונתרמיה, או בשפת העם- הרעלת מים.

הגורמים להרעלת מים

הרעלת מים נגרמת משתייה מהירה של כמות גדולה של מים שאין בהם נתרן. המצב שנוצר הוא שהגוף מתמלא במים, אך רמת הנתרן אינה עולה. המים מגיעים אל המח ואל רקמות גוף נוספות, מנפחים את התאים ופוגעים ביכולתם לתפקד (קרום התא לא יכול לעמוד בעומס הלחץ של המים ונקרע. קריעת הקרום גורמת למות התא).

כמות המים שנחשבת מסוכנת לאדם בריא היא 3 ליטרים שנלגמים בבת אחת. כאשר אנשים נמצאים בפעילות ספורטיבית מאומצת וארוכה (למשל- חיילים במסעות, רצים למרחקים ארוכים וכד'), הם מאבדים הרבה נתרן דרך הזעה, ולכן הסיכוי שילקו בהרעלת מים גדול יותר.

לאחרונה פורסם ראיון עם פרופ' אהוד  גרוסמן, המכהן כמנהל המחלקה הפנימית והיחידה ליתר לחץ דם במרכז רפואי שיבא ובו הוא טוען כי אין כל בסיס לטענה שיש לשתות יותר מליטר וחצי עד שני ליטר מים ליום וצריכת כמות כזו של מים אף מסוכנת לבריאות. לכתבה המלאה – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4204171,00.html

סימפטומים של הרעלת מים

הרעלת מים גורמת בשלבים הראשונים לכאבי ראש ובחילות, עם תחושה רעה כללית. בהמשך עשויים להתפתח בצקות, פרכוסים, אובדן הכרה, כניסה לקומה (תרדמת) ואף מוות, העלול להתרחש תוך כמה שעות.

יש לציין, שהגוף מאותת על צרכיו בעת פעילות גופנית באמצעות צמא, אך אנחנו לא יכולים לחוש האם יש בעיה גם בריכוז הנתרן. הסימנים המקדימים לכך שמתפתח מחסור במלחים בגוף הם התכווצויות של שרירים.

מניעת הרעלת מים

למעשה, המים אינם האלמנט המסוכן, ומה שחשוב הוא לדאוג לאיזון רמת הנתרן בגוף. ספורטאים מנוסים, שותים או אוכלים במהלך אימונים ותחרויות, משקאות או מזונות עשירים בנתרן, כדי לאזן את רמת המלחים בגופם. מומלץ להוסיף מעט מלח לשתיה, לצרוך משקעות איזוטוניים (משקאות ממותקים המיועדים לספורטאים המכילים נוזלים, פחמימות ומלחים), או לאכול מזונות מלוחים בזמן הפעילות (בייגלה מלוח, חרדל וגבינה מלוחה או קוטג').

חשוב לעצור פעילויות מאומצות על מנת לקיים הפסקות אכילה. פעילות מעל לשעתיים ברצף ללא הפסקות עשויה להיות מסוכנת. בנוסף, אימון ספורט חייב להתחיל בהדרגה (עם חימום וכניסה הדרגתית לרמת פעילות גבוהה), על מנת להרגיל את הגוף לתנאי הסביבה. כאשר האימון מתחיל בשיא המאמץ מההתחלה, ריכוז הנתרן בזיעה גבוה, לכן אובד יותר נתרן במהלך האימון.

הרעלת מים – קבוצות סיכון

• נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר להרעלת מים מאשר גברים.
• חולי סכרת נוטים לחוש צמא גם כשאינם זקוקים למים לכן נמצאים בסיכון לשתיה מרובה מידי שמפרה את איזון הנתרן.
• נרקומנים הצורכים אקסטזי עשויים לחוש צמא מוגבר, לכן הם עלולים לשתות יותר מידי.

כמה צריך לשתות?

הרבה. חשוב לא לטעות ולהתייחס למים כאל סכנה בפני עצמה. סכנת ההתייבשות גדולה יותר מסכנת הרעלת המים. הרעלת מים נגרמת כתוצאה מירידה ברמת הנתרן, ולכן על שתייה מרובה יש להוסיף תוספות המאזנות את כמות המלחים בגוף. בנוסף, אסור לשכוח לאכול וכן חשוב להיזהר מפעילויות ספורטיביות ארוכות בתנאי חום קשים. כאשר נזהרים ומקשיבים לצרכים של הגוף המתבטאים בצמא ובתחושה הכללית, הסכנה להתייבשות או להרעלת מים- יורדת.