מים טריטוריאליים

מים טריטוריאליים (מימי חופין) מהווים רצועה ימית הנחשבת לחלק מגבולותיה של מדינה מסויימת. לא למותר לציין כי ריבונותה של המדינה באיזור המים הטריטוריאליים משתרעת גם בנוגע למרחב האווירי המצוי באיזורה ואף במרחב התת-ימי, שמתחת לפני המים.

המשמעות של ריבונות בשטח המים הטריטראלי הינה שעל פי כללי המשפט הבינלאומיים, בזמני מלחמה רשאית המדינה לסרב להכניס כלי שייט צבאיים של מדינות זרות לשטח זה. אולם, בכל הנוגע לזמני שלום, החוק הבינלאומי מאפשר לכלי שייט צבאיים ולא צבאיים לעבור ללא בעיה (בכפוף לאישור המדינה שלתחומה נכנסים) בין הגבולות הטריטוריאליים, כאשר כל כלי שייט שייכנס לשטח האמור יהיה נתון לסמכות השיפוט של המדינה הריבונית.

חוק הים

על פי חוק הים של האו"ם שנחקק בשנת 1988 ותקף גם כיום, מקובל להגדיר את גודלו של שטח המים הטריטוריאליים בכ-12 מייל (שהם כ-22 קילומטרים) מרצועת החוף של המדינה אל שטח הים. ברור כי להבדיל מהגבול הפיסי הקיים ברוב מדינות העולם, גבולות המים הטריטוריאליים הינם גבולות דימיוניים.

מלבד זכויות השליטה בתחומי המים הטריטוריאליים אשר מוענקות בחוק למדינה הריבונית, הרי שקיימים 12 מייל נוספים מעבר לגבול הטריטוריאלי שמהווים שטח הנקרא מים לאומיים. על המדינה מוטלות חובות לפקח על זיהום מים באיזור זה, לדאוג לענייני המכס הנוגעים לו ולטפל בנושא המהגרים הבלתי חוקיים אשר מצויים במים אלו. יש להדגיש כי במידה והמרחק בין שתי מדינות הינו קטן מ- 12 מייל, כאמור, על אותן מדינות לערוך הסכמים ביניהם, אשר קובעים את מיקום גבול המים הטריטוריאליים של כל מדינה ואת ההסדרים הנלווים לכך.

מים טריטוריאליים בישראל

חוקי המים בישראל הם רבים – חלקם מתייחסים לגבולות המים הטריטוריאליים:

חוק השטחים התת ימיים, התשי"ג – 1953, מגדיר את שטח מדינת ישראל ככזה הכולל את קרקעית הים ותת הקרקע של השטחים התת ימייים שסמוכים לחופי ישראל ונמצאים מחוץ למים הטריטוריאליים, זאת עד לעומק שבו ניתן לנצל אוצרות טבע בשטחים האמורים.

בנוסף, חוק מימי חופין, תשי"ז – 1956, מאמץ את הוראותיו של חוק הים של האו"ם לדיני מדינת ישראל בקובעו כי שטח הגבול הטריטוריאלי הינו 12 מייל. שני החוקים הללו עוסקים בזכויות אחרות הנוגעות לשטחי הגבול של ישראל. כך, חוק מימי חופין נוגע לשטח הטריטוריאלי של המדינה, אשר בקשר אליו היא רשאית, למשל, להגביל כניסתן של כלי שייט עויינים בזכויות מלחמה. מנגד, חוק השטחים התת ימיים נוגע לזכויות הכלכליות של המדינה במים, אשר מתפרסות מעבר לתחומי המים הטריטוריאליים.

לאחרונה, לאור קידוחי הנפט שהחלו באיזור מימיה הטריטוריאליים והלא טריטוריאליים של מדינת ישראל, הועלתה הצעת חוק השטחים הימיים, אשר מבטלת את החוקים האמורים וקובעת כי השטח של 200 מיילים מחופי המדינה הינו איזור כלכלי (מים כלכליים) שרק למדינה יש זכות לנצל את אוצרות הטבע המופקים ממנו. יש להדגיש כי להצעת החוק האמורה אין כל תחולה כיום והיא נותרה בגדר הצעה ותו לא.

חשוב להדגיש כי המשמעות של מים טריטוריאליים אינה נוגעת רק לזכויות הכלכליות וזכויות השליטה של המדינה באיזור זה, אלא יש לדבר גם השלכה על סמכויות השיפוט של המדינה. כך, חוק העונשין מעניק למדינה סמכות שיפוט על מעשים הנעשים, כולם או מקצתם, בישראל. אשר על כן, רואים באדם שמבצע עבירה בתחומי המים הטריטוריאלים של ישראל, בין אם בכלי שייט ובין אם במטוס הנמצא בשטח האמור, כאילו ביצע את העבירה על אדמת ישראל, על כל הנובע מכך כאמור בחוק העונשין.

דילוג לתוכן