ב-2003 החליטה ממשלת ישראל על הקמת מתקן ההתפלה באשדוד. אולם, רק כיום, עשר שנים אחרי, הפרוייקט יוצא לדרך הלכה למעשה. בתחילת חודש דצמבר, 2011, נחתמו סוף סוף הסכמי המימון להקמתו של המתקן, והוא צפוי להתחיל לפעול החל מהשנה הבאה.
מה גרם לעיכוב? סחבת בירוקרטית, בעיקרו של דבר. אולם, עם תחילת פעילותו של המפעל, יינתן לו תפקיד חשוב במשק המים הישראלי: בשנת 2013, הוא צפוי לספק כ-15% מצריכת המים הביתית של הציבור בישראל. לכן כפי שנאמר על תהליכים שמאחרים את זמנם – עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
סיפורו של מתקן המים באשדוד
ב-2003, החליטה ממשלת ישראל להקים מפעל התפלה באשדוד, אשר יצטרף למתקנים שכבר קיימים בחדרה, באשקלון, בפלמחים ובשורק.
זאת במטרה לנצל את מי הים התיכון ולהוציא מהם את המלחים, כך שיוכלו לשמש שחקן לגיטימי בצריכת המים בישראל ולהחליף את מי הגשמים שלא יורדים ואת מקורות המים הטבעיים שהולכים ומדלדלים.
בשנים שחלפו מאז אותה החלטה, לא התקדם בפרוייקט במאומה. ניתן לייחס זאת לשתי סיבות עיקריות: הראשונה, כמובן, היא סחבת בירוקרטית- האופיינית לפרוייקטים מסדר גודל כזה (בייחוד במדינת ישראל). הסיבה השנייה היא ויכוח על מחירי המים שיונפקו לציבור.
בשנה שעברה, פרוייקט מתקן המים באשדוד חזר לתודעה של קברניטי המדינה. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נוכח לדעת על הויכוח סביב נושא המים, דרש הסברים ופנה למנכ"ל משרדו באותה שנה, אייל גבאי. האיומים מטעם ממשלתו של ראש הממשלה, כולל הפעלת חקיקה מיוחדת בנושא, פעלו בסופו של דבר.
ייתכן מאד כי מה שהניע את הלחץ הזה הייתה עובדה מצערת אחת: אילו יצא הפרוייקט לדרך במועד המתוכנן, הרי שמצב משק המים בישראל היה טוב הרבה יותר. כך, הציבור לא היה נאלץ לשלם את מס הבצורת, אותה שילם מכיסו במשך תקופה ארוכה.
שנת 2011: מריחים את השינוי באוויר
לחץ זה של משרד הממשלה הביא לחתימת הגופים השותפים על הסכמי שיעבוד והסכמי בעלי מניות, צעד שלמעשה היווה את נקודת הפתיחה ליציאת הפרוייקט לדרך בפועל. בתחילת חודש אוגוסט חתמו יו"ר חברת מקורות, אלכס ויז'ניצר, שר התשתיות עוזי לנדאו ושר האוצר יובל שטייניץ על הסכם זיכיון לפרוייקט
עלות הפקתו של הפרוייקט עומדת על כמיליארד וחצי שקלים. המשקיעים העיקריים, בהקשר הזה, הם (כ-80%), וכן הון עצמי של "מקורות ייזום". המתקן יוקם,EIBבנק הפועלים ובנק ההשקעות האירופאי הלכה למעשה, על ידי אותה חברת בת של "מקורות".
ייעודו המקורי של המתקן הוא לספק כ-100 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, כשליש מהכמות שמסופקת כיום על ידי מתקני ההתפלה האחרים.
עתיד מתקני ההתפלה בישראל
בנוסף לפרוייקט באשדוד, מתכננת הממשלה להקים מפעלי התפלה נוספים בעתיד הנראה לעין, ולצרף אותם אל מערכת המים הארצית. הפרוייקטים המתוכננים כרגע הם באיזור נחל שורק וכן בשומרת שבגליל.
הכוונה של אנשי רשות המים וחברת "מקורות" היא שהמתקן יאפשר גם להשלים את פרוייקט הקמתו של "המוביל הארצי החדש". מערכת זו אמורה לקלוט את המים ממתקני ההתפלה באשר בחרבי הארץ ולספק אותם לציבור בצורה שונה מזו שהייתה נהוגה עד כה, קרי, ממערב למזרח- ובכל כיוון אפשרי, למעשה.
בטווח הרחב, המטרה היא כי כמות המים המותפלים תוכפל עד לשנת 2012, ותהווה לא פחות מ-80% מצריכת המים הביתית בישראל.
מרחיקי הלכת אף מנבאים בציפייה שבשנת 2020 מים מותפלים יהווה את המקור היחידי לשתייה ולרחצה. התקווה של כולנו, כמובן, היא שהבירוקרטיה לא תדחה את תאריך הסף הזה בעוד כמה שנים טובות.
ראו גם: