בתוקף הסמכות המוקנת לשר הבריאות בפקודת בריאות העם, הוא התקין מספר תקנות הנוגעות לבריאות העם בנושאים הקשורים למים, המתווספים לחוקי המים בישראל. כך, הותקנו תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתיה), התשל"ד – 1974, המגדירים בין השאר, מה הם מים הפסולים לשמש כמי שתיה. לדוגמא, על פי סעיף 2 לתקנות, במידה ובדיקה מיקרוביאלית (שהיא בדיקה לגילוי חיידקי קוליפורם) מגלה כי המים מכילים חיידקי קוליפורם צואתי או חיידקי קוליפורם במינון של מינימום שלושה חיידקים למאה מיליליטר מים, הרי שמים אלו יהיו פסולים לשתיה.
כמו כן, במידה ושר הבריאות סבור כי סקר תברואתי מלמד על כך ששימוש במים מסויימים כמי שתייה עלול לפגוע בבריאותו של הציבור, יפסלו מים אלו לשתיה. משמעות הקביעה כי מים הינם פסולים, כאמור, הינה כי ספק המים צריך להפסיק את אספקתם לאלתר ולהודיע על היותם פסולים לרשות הבריאות. אספקת המים על ידו תחודש רק לאחר שקיבל לכך אישור מתאים מטעם משרד הבריאות, בכפוף לכך שהספק ביצע את הוראותיה.
תקנות מי השתייה האמורות מטילות על ספק המים חובה לחטא באופן סיסטמטי וקבוע את מי השתייה המסופקים על ידו, כך שהמים יכילו כלור פעיל במינון שנע בין עשירית לחצי מיליגרם לליטר, או ריכוז זהה של חומר מחטא אחר שאושר על פי חוק.
תקנות בריאות העם – מי שופכין
בדומה לתכליתן של התקנות המפורטות לעיל, התקין השר אף את כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ"א – 1981, אשר קובעים כי אדם לא ישקה גידולים חקלאיים במי שופכין (המוגדרים כמים שכבר בוצע בהם שימוש בתעשיה, בבית, במשק חקלאי או במלאכה), אלא אם הם קולחים וההשקיה מבוצעת בהתאם להוראות הכללים האמורים.
מים קולחין הם מי שופכין שעברו טיהור במערכת מיוחדת שאושרה על ידי מומחה להנדסת מים, תוך היוועצות עם הממונה לאיכות הסביבה. יחד עם זאת, ניתן להכיר גם במי ניקוז של בריכות שחייה כמים קולחין, בתנאי שלא התווספו להם מי שופכין בכל דרך שהיא.
תקנות לרחיצת מכוניות
יודגש כי תקנות בריאות העם הנוגעות במים ובריאות, אינן נוגעות אך ורק למי שתייה. כך, הותקנו תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס"א – 2001, לפיהן אסור לאדם להשתמש במים הזורמים מרשת המים על מנת לרחוץ ולנקות רכב מנועי, כמשמעותו בפקודת התעבורה. אסור לאדם לעשות שימוש במים הזורמים מרשת המים לשם שטיפת משטח מרוצף. תקנות אלו נובעות ממשבר המים שחווה מדינת ישראל, כך שהמחוקק החליט כי שטיפת רכבים תעשה רק במתקנים לרחיצת רכבים.
מכוח הרציונל האמור, התקנות אף מחייבות את בעל המתקן לרחיצת מכוניות להתקין במכשירי הרחצה והניקוי הכרוכים בשימוש במים, מערכת למיחזור מים לשם שימוש חוזר בהם, לאותה מטרה. בעל מתקן אשר לא ימחזר את המים, לא יורשה לשטוף רכבים במסגרת השירות המוענק על ידו (אלא אם קיבל אישור מיוחד מנציב המים, אשר נוכח כי המכשיר המשמש לשטיפת הרכבים מאפשר רחיצת רכב אחד, תוך שימוש בפחות מארבעים ליטרים).
התקנת מכשיר מונע זרימת מים
על בסיס דומה התקין השר את תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב – 1992, אשר מחייבות את ספקי המים לספק מים לעסקים רק בכפוף לקיום הוראות התקנות. יתר על כן, התקנות אף אוסרות על בעל עסק לקבל אספקת מים לעיסקו מספק שאינו עומד התנאי התקנות. הנושא העיקרי בו עוסקות התקנות הינו התקנת מז"ח על ידי בעל העסק בראש מערכת המים של עסקו. מז"ח הוא, למעשה, מכשיר אשר מונע זרימת מים חוזרת למערכת מי השתייה, שכל מטרתו הינה למנוע זיהום מים בעסק.