עבור מרבית האנשים, שימוש חוזר במי הביוב מהווה במקרה הטוב, בדיחה חולנית. מים מרופשים אלה, מרגע שהם יורדים בצנרת המים, מוטב שיעשו את דרכם רחוק ככל האפשר וייעלמו אי שם במנהרות הביוב- כך יטענו האנשים הללו.
כשהם עושים זאת, הם מתעלמים מעובדה חשובה מאד, הנוגעת לשימוש האפשרי החוזר במי שפכים מטוהרים. גם אם לא ניתן בשום פנים באופן להשתמש במים אלה כמקור לשתייה על ידי האדם, הרי שגידולים חקלאיים שונים ישמחו לקלוט אותם. כך, מתבצע חיסכון עצום במאגרי המים הקיימים, ההולכים ונעלמים להם.
ברמה הכללית, מי קולחין הינם מי שפכים (ביוב, פסולת תעשייתית וכו') אשר עברו תהליכי סינון וטיהור, כך שניתן להשתמש בהם פעם נוספת. כשמתבוננים על הרכבם של המים עובדה זו הופכת לברורה יותר: כ-99.5% ממי הביוב הם מים לכל דבר, שבתהליך פשוט יחסית של טיהור ניתן לעלות את איכותם פי כמה. לאחר תהליכי הטיהור, איכותם של המים גבוהה באופן יחסי ומגיעה כמעט לרמה שמאפשרת את שתייתם על ידי האדם.
מי שפכים כמקור מים
כאמור, השימוש העיקרי של מי קולחין הוא בחקלאות. מרבית הגידולים החקלאיים לא מצריכים מים באיכות גבוהה במיוחד, והמשך צמיחתם ייעשה באופן מעורר כבוד גם עם מי הקולחין. אגב, כמובן שגם ניתן לפתח זנים שונים של חקלאות המגיבים בצורה ראויה למי הקולחין, או לכל הפחות להשביח זנים קיימים, כך שיתרגלו לצרוך מים מסוג זה. בין הזנים הללו ניתן למצוא גם לא מעט ירקות המיועדים למאכל על ידי האדם.
מי שפכים – חיסכון כלכלי
מי שפכים זמינים בכמות גדולה מאד. כתוצאה מכך, הם אידיאליים לשימושים שונים בחקלאות, במקום מים מתוקים היקרים מכל. למען האמת, מי הקולחין אף מייעלים באופן משמעותי את תהליכי הגידול החקלאי. הסיבה העיקרית לכך היא שהרכבם של המים מכיל לא מעט חומרים אשר משבחים את הקרקע, ולכן חוסכים את עלות השימוש בחומרים מדשנים.
מלבד זאת, הפיכת מי קולחין ללגיטימיים במשק המים הישראלי מסייעת לסביבה מבחינה אקולוגית. כאשר מי הקולחין לא מנוצלים, רבים מהם, בהיעדר שימוש, עושים את דרכם אל הנחלים השונים הפזורים בכל רחבי הארץ. התוצאה של זה היא פגיעה אקולוגית חמורה במקורות המהווים גורם עיקרי לשתייה ולחקלאות, אבל יכולה להימנע בקלות בעזרת ניצול מי השפכים לשימוש חוזר.
שימוש במי קולחין בישראל
המצב בישראל לא רע בכלל מבחינת הפיכת מי קולחין למקור מים לגיטימי. נכון להיום, מנוצלים שנית כ-70% ממי השפכים בישראל, וההערכה היא שתוך מספר שנים המספר יעלה בעוד כמה עשרות אחוזים. בירושלים ובנתניה, למשל, עלו בשנים האחרונות יוזמות מבורכות, שעיקרן השקיית כל הגינות הציבוריות במי קולחין- דבר שמהווה חיסכון כלכלי עצום בטווח הרחב ומאפשר לשמור על כמותם של מים שפירים.
מלבד זאת, צעד שכזה יתרום גם לשיפור מראה הערים, מאחר ומשבר המים בישראל אילץ לא מעט רשויות מקומיות להפסיק את השקייתם של פארקים וגינות ציבוריות רבות, כך שמי הקולחין יכולים להחזיר אותם למצבם הירוק.
שפד"ן – מפעל לטיהור מי שפכים
בישראל, המפעל המרכזי ביותר לטיהור מי שפכים הוא מפעל השפד"ן ("שפכי גוש דן"), אשר מיקומו הוא במערב ראשון לציון. אל מפעל זה מובאים למעלה מ-25% ממי השפכים בישראל. שם, הם עוברים את תהליכי הטיהור, שבסופם הם נאגרים במיכלים מיוחדים מתחת לבטן האדמה.
בעת הצורך, ובהתאם לביקוש למים, מי הקולחין המטוהרים ישאבו חזרה על ידי צינורות מיוחדים. באמצעות מפעל ההשבה "הקו השלישי", מועברים המים לכל רחבי הארץ, במיוחד לאזור הדרום – צעד לא מפתיע בהתחשב בדלילות המשקעים באזור הנגב ומדבר יהודה.