בעיני רבים, את כלל מצבו של משק המים הישראלי ניתן לייחס לאגם מרכזי אחד – אגם הכנרת. לאחר כל יום של גשמים במהלך החורף, אמצעי התקשורת מלאים בדיווחים על כל שינוי שחל במפלס המים של הכנרת, וכן מאמצים אקולוגיים רבים מושקעים מדי יום בניסיון לשמור על נכס המים העיקרי של ישראל.
על אגם הכנרת
הכנרת היא אגם מים מתוקים, הנחשב לאגם הגדול ביותר בישראל כיום. הכנרת ממוקמת בצפון בקע ים המלח, על השבר הסורי אפריקני. בדומה לים המלח, גם היא נוצרה על ידי השבר עצמו: עם השנים, עקב בלייתו של הטבע, קיבלה הכנרת צורת מעגל, המאפיינת אותה עד היום.
הכנרת משתרעת על פני שטח של כ-166 קילומטר רבוע. אורכה המרבי הוא 21 קילומטר ורוחבה המרבי כ-13 ק'מ. בשנים האחרונות, גובה מפלסה של הכנרת הוא הנושא שמקבל את מירב תשומת הלב, ובצדק גמור. הכנרת נחשבת לימה המתוקה הנמוכה ביותר אשר קיימת כיום בעולם, ורומה נמצא בטווח שבין 208.08- ל-214.87-.
כמובן ששטח האגם ועומקו נקבעים בהתאם למפלס המדוייק בכל רגע נתון: למשל, שטח האגם נע בין 161 ל-169 קמ'ר, בהתאם למפלס המים.
מקורות הכנרת
מספר מקורות מים מאפשרים לכנרת לקבל מים מתוקים. מקור המים העיקרי שלה הוא נהר הירדן העליון, אשר ניזון בעצמו משלושה מעיינות בישראל: הדן, הבניאס והחצבני. נחלים נוספים המגיעים אל הכנרת הם נחל עמוד, נחל אל על, נחל יהודיה ועוד. מלבד זאת, מי תהום דולפים לתוכה ממעבה האדמה, כמו גם משקעים אשר מוטלים עליה ישירות.
מדי שנה, נאספים בכנרת כ-800 מלמ'ק, כך שהיא נחשבת למקור מים עיקרי עבור מדינת ישראל. הבעיה היא שהכנרת גם "נפטרת" בכל שנה מכמות זהה של מים. בעוד שחלק מכמות זו מתאדה באטמוספירה או גולשת אל סכר דגניה, הרי שמרביתה (מעל 440 מלמ'ק) משמשת לצריכת המים הישראלית, בין אם באמצעות המוביל הארצי ובין אם באספקה ישירה לצרכנים.
הכנרת – ספק מים מרכזי למשק הישראלי
בשנה ממוצעת, מספקת הכנרת כשליש מכמות המים הנצרכים בישראל. אולם, בכדי שהשאיבה מן הכנרת לא תסכן את קיומה, נקבע קו אדום עליון שחריגה ממנו תביא לסכנת הצפה לאתרים הסמוכים לה, וקו אדום תחתון אשר מתחתיו חל איסור מוחלט לשאוב. אחרת, קיימת סכנה ממשית למערכת האקולוגית של האגם ולאיכותם של המים שבו.
קווים אלה נקבעו בחוק כבר בשנת 1968. הוגדר כי הקו העליון יהיה 208.8- מטרים מתחת לקו פני הים, בעוד התחתון יהיה 212- מתחת לגובה זה. יש לציין כי הירידה רבת השנים ברומה של הכנרת, עקב שנות הבצורות והביקוש הגדול למים, הביאו לשינוי הגדרת הקווים הללו. כיום, הקו התחתון עומד על 213- מטרים, ומפלסה נושק אליו מלמעלה (חודשי החורף) או מלמטה (חודשי הקיץ).
איכות מי השתייה
כאמור, הכנרת נחשבת למקור מים מרכזי בישראל בעיקר בשם המים המתוקים שבה. המדובר הוא במים באיכות טובה מאד באופן יחסי, אשר לצורך הטיפול בהם מפוזר מעליהם חומר מרחף וכן נעשים תהליכי הכלרה למטרת חיטוי. בכדי לענות על הדרישות הגבוהות למים איכותיים, נבנה בסמוך לכנרת גם מפעל סינון מתקדם.
חשוב לזכור כי הכנרת מהווה מוקד עניין לא רק בשל המים שבה. מזה שנים, היא נחשבת לאתר תיירות ונופש מוביל בישראל, מקום אידיאלי לפעילויות מים כמו דיג, שייט, שחייה, פעילות ספורטיבית של סקי מים וכן טיפולי מים. כמו כן, משמעות המים בדתות ובתרבויות השונות הינו שונה. הכנרת, לדוגמא הינה בעלת משמעות דתית עוצמתית עבור מגוון דתות. כידוע, לפי המסורת הנוצרית ישו הילך על פני מי הכנרת, ואף ביצע בה שלל ניסים.
למידע נוסף: ייבוש הכנרת.