חיסכון במים

הביטו על כדור הארץ בו אנו חיים. למעלה משלושת רבעי משטחו כולל אוקיינוסים וימים, ורק חלק זעום יותר את היבשות. עדיין, מים, בעיקר המתוקים שבהם, הופכים עם השנים למשאב יקר מאין כמוהו בחלקים נרחבים ברחבי העולם, וכמובן גם בישראל.

על רקע ההתחממות הגלובאלית, העלייה באיכות החיים העולמית ובמספר התושבים על פני הפלנטה והזיהומים הנרחבים אשר פוגעים בחלק לא מבוטל מהמים המתוקים, נוצר צורך מיידי לחסוך ככל האפשר במים. אחרת, נרגיש את זה בטבע, באיכות החיים שלנו וגם בכיס.

בלי מים אין חיים

עם כל הכבוד למי הים, הרי שתרומתם עבור האדם מסתכמת לרוב ברחצה, גידול דגים והפרדה בין מדינות. מים מתוקים הם אלה שמאפשרים את הקיום האנושי על פני הפלנטה. בין אם לצרכי רחצה, מי שתייה, חקלאות, הכנת מזון, תעשייה, שימור הסביבה, גידול חיות או כל מטרה אחרת- המים מהווים נכס שבלעדיו הקיום האנושי בכלל, והחיים על פני כדור הארץ בפרט, לא יכולים להתקיים.

חיסכון במים – אמצעים טכנולוגיים

עם השנים, כאשר האדם גילה כי הביקוש למים גדול מכמויות המים המגיעות אל כדור הארץ באמצעות המשקעים השונים, הוא הגה דרכים רבות לחיסכון במים. דרך עיקרית נוגעת לשימוש חוזר במים האלה: מי שופכין עוברים תהליכי טיהור ומשמשים בגידולים רבים בחקלאות, מים אפורים מהאסלה או מדיח הכלים יכולים להפוך למי השקיה, לשמש לשטיפת בתי שימוש, לשימור חום וכן הלאה. דרך נוספת לחיסכון במים היא על ידי התקנת טפטפות וחסכמים.

התפלת מי ים

טכניקה נוספת לחיסכון במים היא ניצול מי הים המלוחים, אותם יש לאדם בשפע. באמצעות התפלת מי ים (הוצאת המלחים מהם והפיכתם למתוקים), מתאפשרת יצירת מים באיכות גבוהה, המשמשים את האדם ומחליפים את מי התהום, מעיינות והאגמים בהם יש חוסר ממשי.

טכניקה שכזו קיימת בישראל כבר לא מעט שנים, וצפויה לצבור עוד תאוצה בעתיד הקרוב. גם מדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון משתמשות בהתפלה, על אף שמדובר בהשקעה כלכלית עצומה.

מודעות לחיסכון במים

לא במקרה הקמפיין החדש של רשות המים פונה לכלל הציבור במגמה לשנות את ההרגלים שלנו ולתת לנו טיפים לחסוך במים. האדם, מהווה שחקן מרכזי במאבק למען שימור המים, ובאמצעות פעילות כוללת שלו ניתן לחסוך מים בכמות אדירה. על ידי שימוש בחסכמים או במיכלי הדחה דו כמותיים לאסלה, התקנת מקטיני לחץ בברזים והקפדה על מצב צנרת תקין (ונטול דליפות), יכול האדם להקטין בהרבה את כמויות המים הנצרכות על ידו.

מלבד זאת, גם המודעות לצורך לחסוך במים תמנע פעילות בלתי מחושבת של האדם. למשל, אם האדם ישטוף את מכוניתו רק באמצעות דלי וסבון ולא בעזרת צינור, כמות קטנה הרבה יותר של מים תלך לאיבוד במדרכות החנייה. גם הקפדה על השקיה באמצעות מערכות חוסכות במים ורק בזמנים המתאימים לכך (דוגמת חודשי הקיץ חסרי הגשמים, שעות הערב בהם המים לא מתאדים) היא בגדר חובה.

חשוב להדגיש כי המודעות לסביבה אינה הגורם העיקרי שצריך להילקח בחשבון על ידי האדם החוסך במים. על רקע העלייה הדרסטית במחירי המים בשנים האחרונות, הרי שצמצום צריכת המים הביתית מאפשרת גם למנוע את ריקון חשבון הבנק.

בזבוז מים – ענישה

במדינה כמו ישראל, בה יש משבר מים לא פשוט, השלטונות השונים משתמשים לא פעם בכוח שלהם כדי לאכוף את החיסכון במים, ובצדק גמור. חוקי המים בישראל מטילים איסור על השקיה בתקופות מסוימות או לכל הפחות השקיה בפרקי זמן מוגדרים וקנסות הנעים בין כמה מאות לאלפי שקלים לעוברים על החוק הם צעדים יעילים, אם רק ייאכפו בצורה ראויה.

בהקשר הזה, אפשר לציין את תקנות שר התשתיות מ-2001, שקובעות כי השקיה בישראל מותרת רק בחודשים מאי עד אוקטובר, בין שבע בערב לשבע בבוקר, וכן כי אסור בשום אופן להשתמש בצנרת הביתית לשטיפת רכבים או רצפות.

למידע נוסף בנושא חיסכון במים:

שירותים ללא שימוש במים