איכות מים

משק המים וכל נושא המים בכלל הם נושאים משמעותיים וחשובים ביותר עבור ישראל. אנחנו חיים במדינה בעלת כמות משקעים לא גבוהה ומיעוט מקורות מים כללי. אלו גורמים למצב תמידי של משק מים שמחייב חיסכון והקצאת משאבי מים בחכמה.

לצד כל זאת, ישראל היא גם מדינה בעלת חקלאות רבה וחשובה שמצריכה כמויות מים גדולות מאוד, כאשר רוב הכמות מגיעה ממים מושבים. התחום של איכות מים תופס מקום מרכזי בשיח הציבורי והממשלתי – בייחוד כאשר יש מעט מים זמינים. איכותם של אלו חשובה במיוחד ויש לשמור עליה במצב אופטימאלי.

היבטים רבים לאיכות המים בישראל

תחום איכות המים בישראל כולל היבטים רבים. לכל אזרח או ארגון בישראל יש נגיעה שונה לנושא, ותפישות עולם שונות שלא תמיד מעוגנות במציאות. איכות המים מהווה עבור אזרחים רבים בישראל נושא חשוב מבחינת מי שתייה.

ישראלים רבים מודאגים מאיכות מי השתיה היוצאים מהברזים הביתיים שלהם, ובוחרים בפתרון של רכישת מים מינרליים, ורכישת מתקני מים, שכוללים מערכות סינון מורכבות ומתקדמות.

במקרים רבים, החשש מאיכות מי ברז אינו מוצדק ולרוב אינו מגובה בעובדות, אלא בשיווק של חברות המים. עם זאת, ישנם ערים ומקומות בישראל שבהם איכות המים אכן ירודה מבחינות שונות – מבחינת טעם או מרכיבים במים.

היבטים אחרים של איכות המים בישראל הם גורמי תעשייה שצריכים מים ברמה מסוימת מאוד של איכות וטיהור עבור תהליכים רבים. בנוסף, ישנם ענפי חקלאות מסוימים שבהם איכות המים מבחינת ריכוז חומרים (בעיקר נושא של עודף מלחים) היא גורם מכריע לגבי הצלחת הגידולים. מלבד זאת, ישנם גורמים ספציפיים נוספים שמצריכים איכות מים מסוימת על פי צרכים טכניים למיניהם.

מהי איכות מים?

כפי שיש היבטים רבים של איכות מים מבחינת הצרכנים השונים ותפישות עולם שונות, כך ההגדרה עצמה של מים איכותיים לא תמיד ברורה. עבור חקלאים שחייבים מים בעלי ריכוזים מסוימים של מינרלים, ההגדרה יחסית ברורה. כך גם עבור גורמי תעשייה, שזקוקים למים מטוהרים במיוחד. בתהליכי שיקום נחלים למשל, השאיפה היא להשיב את רמת איכות המים למצבה המקורי, כך שניתן לראות שמדובר בעניין יחסי ביותר.

עבור צרכנים ביתיים ההגדרה לא תמיד זהה או ברורה. יש צרכנים שעבורם איכות מים נמדדת בעיקר מבחינת טעם השתייה, יש כאלו שנושא האיכות נקבע מבחינתם על פי הימצאותם של כימיקלים ומינרלים שונים במים, וישנם צרכנים שכמות אבנית גדולה במים מהווה עבורם חיסרון או יתרון מכריע.

ברור מאליו כי מים בעלי ריכוזים גבוהים מדי של כלור, או כימיקלים רעילים אחרים, אינם יכולים להיות מוגדרים כאיכותיים לשתייה ולשימוש. הכלור מוכנס למים על ידי האדם על מנת לטהר אותם, אך לעיתים הכמות גדולה מדי ומורגשת בקלות. מבחינת צרכנים ביתיים, איכות מים מוגדרת על ידי תקנים מחמירים שבהם חייבים ספקי המים לעמוד, בעיקר חברת מקורות. נושא זה נמצא בבדיקה עקבית ותמידית של הגורמים המתאימים.

בשנים האחרונות עולות טענות לכאן ולכאן לגבי החדרת פלואוריד למי השתייה בישראל. לצד אלו שמעודדים את הצעד, גורמים מתנגדים טוענים כי אין בכך צורך, שהדבר גורם נזק, וכי האינטרס היחיד להחדרת כימיקלים למים הוא של חברות התעשייה הכימית.

כיצד בודקים איכות מים

מובן שמקורות וספקים אחרים אחרים בודקים את איכות המים שמסופקים לצרכנים ממקורות מים שונים. הבדיקות נערכות במעבדות מקצועיות, או באמצעים טכנולוגיים שונים שיכולים לספק תמונת מצב של איכות מים בזמן אמת, ללא שליחה למעבדה.

כך למשל, מקורות בודקת את איכות המים בשלב הקידוח או השאיבה, במערכות ההולכה, במאגרי מים, בכניסה ליישובים וכן הלאה. רוב המים המגיעים לבתים בישראל עוברים סינון וטיהור קפדני להבטחת איכות מים אופטימאלית.

בדיקות איכות מים כוללות כ-75 פרמטרים שונים הקבועים בחוק. פרמטרים אלו בודקים את הימצאותם של חומרים רעילים שונים, והם מתקבלים באמצעות בדיקות כימיות, פיזיקליות ומיקרוביולוגיות.

ראו גם:

פסק דין: זיהום מים

דילוג לתוכן