מקורות מים

מצבו של משק המים הישראלי הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה. מקורות המים הטבעיים הולכים ונעלמים באופן שיטתי ומדאיג, הגשמים ממעטים לבוא אפילו בחודשי החורף הקרים ביותר וצריכת המים על ידי המשק והציבור הישראלי הולכת וגוברת משנה לשנה.

על רקע זה, ישנה חשיבות עצומה לניצול אידיאלי של כל מקור מים שיש בישראל. ישנם מספר לא מבוטל של מקורות מים שיכולים לסייע לחברה הישראלית לעבור את הזמנים הקשים הללו, ולספק לכלל תושבי ישראל מים איכותיים וטריים לשתייה, לחקלאות ולכל מטרה אחרת.

משקעים בישראל

קיומם של מקורות המים בישראל הוא פועל יוצא של כמויות המשקעים שיורדים על פני אדמת ישראל. המדובר הוא במי גשמים (ולעיתים רחוקות יותר- גם ברד ושלג) אשר יורדים אל הארץ, ממלאים את הנחלים, נהרות, מעיינות ואגמים, ובכך מספקים מים פוטנציאליים לשתייה.

עקב ההתחממות הגלובאלית, כמויות הגשמים בישראל יורדות משנה לשנה. הריכוז הגדול ביותר שלהם הוא באיזור הצפון. משם הם מועברים אל כל רחבי הארץ בדרכים שונים- בעיקר דרך פעולתו של המוביל הארצי, שמזרים מים מאזור הכנרת דרומה.

כנרת

כנרת היא מקור המים החשוב ביותר של מדינת ישראל. כידוע, המדובר הוא באגם מים מתוקים הממוקם בצפון בקע ים המלח, על השבר הסורי אפריקני, אשר מקבל את המים שלו ממשקעים, מעיינות ונחלים הזרומים בסמוך אליו (דוגמת נהר הירדן העליון, נחל עמוד, החרמון ועוד).

מדי שנה, מספקת הכנרת כשליש מכמות המים הנצרכת בישראל. עקב כמויות הגשמים הנמוכות בישראל, מפלסה יורד משנה לשנה, דבר שמקשה מאד על שאיבת מים ממנה. ראו עוד בייבוש הכנרת.

מי תהום ומעיינות

מקורם של מים מתוקים רבים לשתייה הוא מתחת לאדמה. מי תהום הם מי גשמים אשר מחלחלים לתוך מעבה האדמה, נתקלים בשכבה אטומה ומצטברים על גביה. כשהם בכמות גדולה, הם עשויים לנבוע אל מעל פני האדמה בצורה של מעיינות. בישראל ניתן למצוא כיום שלושה מאגרים גדולים של מי תהום: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר החרמון.

שאיבה של מי תהום, וכן ניצול מי המעיינות, מהווה נדבך חשוב בצריכת המים הישראלית. מרבית ממים אלה, לאחר תהליכי סינון וטיהור שונים, משמשים לשתייה וחלקם הקטן גם לחקלאות.

החברות אשר עושות את מרבית השימוש במים האלה הן החברות המפיקות מים מינרלים לשתייה. ללא מגע יד אדם, עוברים מים אלה תהליכים אשר משפרים את רמתם עוד יותר, כך שהם הופכים אידיאליים לצריכה על ידי האדם.

התפלת מי ים

כל גבולה המערבי של מדינת ישראל תחום בים התיכון, המהווה מאגר עצום של מים. הבעיה הגדולה היא שמים אלה מכילים מינרלים ומלחים בכמות גבוהה, אשר לא מאפשרים את שתייתם על ידי האדם. לפחות עד ההתפלה.

התפלת מי ים הינה תהליך שבו מוצאים המלחים מהמים בשיטות שונות (אידוי, הקפאה, אוסמוזה הפוכה), כך שהם הופכים למתוקים וראויים לשתייה על ידי האדם. דרך ניצול זו, אשר קיימת בישראל כבר שנים, מאפשרת אספקה של כמחצית מכמות צריכת המים השנתית מדי שנה. היא צפוייה לצבור עוד ועוד תאוצה עם הקמת מפעלי ההתפלה הנוספים בשנים הקרובות.

מי קולחין

מי קולחין הם למעשה מי שפכים (פסולת תעשייתית, מי ביוב) אשר עוברים מספר תהליכי טיהור, אשר משפרים את רמתם בעשרות מונים. חלק גדול מהם נאגר במפעלי השפד"ן, אשר מספק כמות גדולה של מי קולחין לכל רחבי הארץ.

לאחר טיהור המים, הם אינם ראויים לשתייה על ידי האדם אמנם, אך ניתן למצוא להם שימושים רבים בחקלאות. באמצעות מי קולחין ניתן לבצע השקייה יעילה של פארקים וגינות (פרטיות או ציבוריות) בכל חלקי הארץ, ואף לטפח גידולים חקלאיים שונים- כולל ירקות ופירות המיועדים למאכל אדם.

שיטה זו מהווה חיסכון כלכלי עצום, ומאפשרת לחסוך ככל האפשר בשימוש במים אשר ראויים לשתייה, קרי, מים שפירים.