חשבו על המעיינות האחרונים שהייתם בהם במהלך טיולכם ברחבי הארץ. סביר מאד להניח שהתפעלתם מיופיו של הטבע ונהנתם מהשתכשכות במים המרעננים. זה לא מקרה: המעיינות טומנים בחובם לא מעט סגולות ייחודיות.
עוד בתקופת התנ'ך נחשבו המעיינות בישראל למקום שיש להלל, וחשוב לא פחות- מקום הכרחי עבור קיומו של האדם. מאז ועד היום, ניתן למצוא שימושים רבים למעיינות, אשר הופכים אותם לנכס טבעי שערכו לא יסולא בפז. מעבר להיותם מקום אידיאלי לרחצה ולנופש, מי המעיינות מהווים מקור מים עיקרי, הן לשתייה והן לחקלאות.
מעיין
כדי לענות על שאלה זו, חשוב להבין מה קורה עם מי הגשמים כאשר הם מגיעים אל הארץ. ובכן, מי גשמים פוגעים באדמה ומחלחלים דרכה (כאשר היא עבירה). בשלב מסויים, יגיעו המים לנקודה שממנה כבר אין ביכולתם לחלחל מטה. אז, הם יצטברו על פני שכבת הסלע האטומה (המכונה "אקוויפר"), עד שיבצבצו מעל פני האדמה.
לתהליך בעבוע זה של מי תהום מעל פני האדמה קוראים מעיין. יש לציין שתהליך זה נמשך זמן רב, כך שרק לאחר אלפי שנים מים עשויים להופיע על פני האדמה – יש מאין. בנוסף, נביעת המעיינות מזוהה לרוב עם אזורים שאדמתם כוללת אבני גיר סדוקים או בזלת.
סוגי מעיינות
ניתן לאפיין את המעיינות השונים בשני אופנים. החלוקה הראשונה היא גיאולוגית ומתייחסת לאופן הזרימה והפריצה של המים. מעיין שכבה הוא מעיין שבו המים זורמים מתחת לאדמה עד שהשכבה האטימה נחשפת. מעיין העתק כולל פריצת מים אשר מגיעים לסלע לא חדיר וזורמים במעלה האבן הקשה. מעיין ארטזי פורץ בעקבות לחץ אדיר של מים מתחת לאדמה ועוד.
החלוקה השנייה היא על פי סוג הזרימה של המעיין. בהקשר הזה, ניתן להבחין בין מעיין איתן, אשר זורם לכל אורך השנה (דוגמת מעיינות הירקון), לבין מעיין אכזב, אשר זרימתו נעשית באופן בלתי רציף.
מעיינות כמקור מים
מי המעיינות מהווים חלק חשוב במשק המים העולמי ובישראל. הם מהווים את המקור לזרימתם של נחלים רבים, בעיקר נחלי איתן הזקוקים לאספקה רציפה של מים, כמו נחל הירקון למשל. מלבד זאת, באפשרות האדם לאגור את מי המעיינות ולהשתמש בהם במידת הצורך. אגירה זו נעשית באמצעות חציבה של מנהרות, חפירת בורות באדמה וכן הלאה.
לאחר האגירה, ניתן להשתמש במים למספר מטרות. איכותם הגבוהה הופכת אותם לאידיאליים לצריכה על ידי האדם. מים אלה נחשבים לצלולים, כאשר חלחולם הארוך על פני האדמה מקנה להם מינרלים רבים המצויים בה. כתוצאה מכך, לא מפתיע כי מי המעיינות מהווים את הבסיס העיקרי למים מינרלים לשתייה, הנחשבים לאיכותיים במי השתייה.
פגיעה במי מעיינות
אם בעבר מי המעיינות נחשבו לטהורים מאין כמוהם, הרי שכיום המצב מעט שונה. גם אם איכותם גבוהה מהאיכות של יתר מקורות מים, הרי שחלק מהמעיינות מזדהמים בקצב מעורר דאגה. תורמים לכך לא מעט גורמים, אשר רובם ככולם נובעים מפעילותו של האדם.
ראשית, מי המעיינות נפגעים כתוצאה מפסולת המושלכת על ידי האדם המבקר בהם, וכן מפעילותם המזהמת של מפעלים שונים הסמוכים אליהם. מכיוון שהמעיינות נמצאים על פני האדמה, שפכים עודפים של מי השקייה, פסולת מוצקה או כימית, חומרי דלק, דשנים, חומרי הדברה ועוד, מוצאים את דרכם אל המעיינות.
מעבר לכך, שאיבה מופרזת של מי מעיינות, אשר נדרשת בתקופות שחונות מגשם, פוגעת באיכותם פגיעה לא פשוטה. זאת מכיוון ששאיבה ממי המעיינות והלחץ הגדול של מי הים הסמוכים, עשויים להביא לחדירתם של מי ים מלוחים אל תוך המעיינות, עד להפיכתם לחסרי כל שימוש.
למידע נוסף בנושא ראו גם: