מי ברז

אתם משתמשים בהם מדי יום, בין אם לנטילת ידיים, לשטיפת כלים או לשתייה. אתם מקפידים לשלם את חשבונות המים בזמן, מאחר ואינכם יכולים לדמיין כיצד תתמודדו ללא מי ברז. אבל האם אתם יודעים מהם סגולותיהם הייחודיות של מי הברז בבית שלכם? ומה לגבי איכותם- כיצד הייתם ממקמים אותה ביחס למים המינרלים, למשל?

עד הרגע שבו הם נוחתים בפתח הכיור שלנו, עושים מי הברז מסלול ארוך ומוגדר. ראשית, הם נשאבים ממקורות המים הלאומיים שלנו (בדרך כלל אגם הכנרת) על ידי חברת מקורות. משם הם מוזרמים בעזרתו של המוביל הארצי אל הרשויות המקומיות השונות ובסופו של התהליך מגיעים לכל בית בישראל. כמובן, שהמים אינם מגיעים אל הצרכן כפי שהם. תהליך האספקה כולל גם הוספת מינרלים שונים אל המים, דוגמת פלואור אשר חיוני במניעת עששת.

מי ברז – תקנות בריאות העם

הקשר בין מים ובריאות הינו הדוק, זאת ניתן לראות בחוק הישראלי שקובע כי טרם הגעת המים אל הברזים, עליהם להיות נקיים לחלוטין ממזיקים שונים, כגון רעלים, חיידקים, מלחים, נגיפים וכו'. הם חייבים להכיל בתוכם מינרלים ולהיות שקופים וצלולים- אחרת יגרמו לסיבוכים בריאותיים שונים: מחלות מעיים, קיבה, סרטן ולעיתים גם מוות.

על פי תקנות בריאות העם משנת 1974 נקבע כי טרם אספקת מים לשתייה, ובכלל זה מי ברז, יש לערוך בדיקות מיקרוביולוגיות לגילוי חיידקים שונים וכן בדיקות כימיות וראדיוקאטיביות. נכון להיום, מי הברז בישראל עומדים בתקנים הללו, ואף מעבר לכך.

מי ברז – ראויים לשתיה?

סוגיה זו העסיקה תמיד את הציבור הישראלי: התהייה האם להשתמש במי הברז לשתייה, או שמא להוציא עשרות אלפי שקלים בשנה ברכישת מים מינרלים לשתייה, מים מסוננים או מערכות לטיהור מים היא מרכזית בחייו של כל ישראלי.

מהבחינה הזו, הציבור בישראל יכול להיות רגוע. איכות מי הברז בישראל גבוהה באופן יחסי לשאר מדינות העולם, כך שמרבית המומחים סבורים כי הם בהחלט ראויים לשתייה. מעבר לכך, סברה רווחת היא כי בשנים האחרונות השתפרה איכותם של מי הברזים פלאים, כך שכיום אין היא נופלת מהמים המינרלים למיניהם. לאחרונה אף הצהיר המשרד לאיכות הסביבה על מלחמתו בחברות המים המינרלים, וזאת במטרה לעודד שתיית מי ברז, אשר אינה מותירה טונות של בקבוקי פלסטיק מזהמים (ראו גם: הוספת מגנזיום למי הברז).

חסרונות מי ברז

מן העבר השני, יטענו לא מעט אנשים כי מי הברז בישראל מסוכנים לשתייה. אותם אנשים יצביעו על זיהומים לא מעטים אשר התגלו בשנים האחרונות במערכות הובלת המים, אשר נגרמים עקב פעילות המפעלים הסמוכים לקווי המים, פסולת אדם, תחזוקה לא נאותה של מאגרי המים או מערכות ההובלה וכן הלאה.

הגורמים הללו יציינו גם בדיקות אקראיות שנערכו בבארות מים ברחבי הארץ, בהם התגלו סוגים שונים של טפילים, חיידקים, חומרי אורגניים, חומרי הדברה ועוד. גם אם בדרך כלל היו אלה רמות נמוכות שלא יכולות לסכן את בריאותו של האדם, יצדדו אנשים אלה ברעיון של שימוש במים שעברו סינון או טיהור.

מה צופן העתיד – שיפור רמת מי הברז

כמעט בכל המקרים, מי הברז בישראל הינם ברמה גבוהה. עדיין, לא מעט אנשים בוחרים לא לקחת סיכון ולמנוע את המים הללו מאוכלוסיות רגישות וחלשות, דוגמת קשישים, תינוקות, אנשים בעלי מערכת חיסונית אינה תקינה וכו'. אנשים אחרים מקפידים להרתיח את המים טרם כל שימוש בהם, מתוך אמונה שהדבר יגרום להעלמת החיידקים האפשריים.

בכל אופן, סביר להניח כי רמתם של מי הברז בישראל תהיה במגמת אחת בשנים הקרובות, והיא כלפי מעלה. מפעל סינון וטיהור המים, אשר נחנך לאחרונה בישראל על ידי חברת מקורות, הוא מהמובילים בסוגו בעולם. על פי ההערכות, עובדה זו כמו גם הגברת השימוש במים מותפלים, תהפוך את מי הברז למי שתייה, מבלי להרגיש חרטה על כך.

מידע נוסף בנושא: מתכות במי הברז בישראל

דילוג לתוכן