התפלת מי ים

מאגרי המים המתוקים בעולם הולכים ונעלמים אט אט מן העולם. מנגד, האוקיינוסים והימים נותרים איתנים ומכסים למעלה מ-70% משטחו של כדור הארץ. על רקע המחסור במים מתוקים בכל רחבי העולם, לא מפתיע כי נעשה חיבור בין העובדות הללו, כך שתהליכים של התפלת מי ים, והפיכתם למים ראויים לשתייה או לחקלאות, הולכים וצוברים תאוצה.

על רקע משבר המים בישראל, פועלים מפעלי התפלה כבר שנים רבות ובעתיד הקרוב צפויים להתווסף אליהם עוד מספר מפעלים. כיצד מתבצע התהליך? האם הוא מסוכן לסביבה? וחשוב לא פחות – האם ניתן להסתמך על מי ים כמים אשר ראויים לשתייה ולחקלאות?

על התפלת מי ים

התפלת מי ים היא תהליך שבו מוצאים המלחים והמינרלים מהמים, כך שהם הופכים למים מתוקים וניתנים לשתייה על ידי האדם. במילים אחרות, כמות המלחים שבמים קטנה באופן משמעותי לאורך התהליך (מכ-40,000 מ"ג לליטר ל-10,000 מ"ג לליטר) והמים הופכים למעשה לתפלים.

בנקודה הזו צריך להבהיר כי המונח "תפלים" הוא יחסי בהחלט. הוא מתייחס להיותם של המים חסרי מלחים ולאו דווקא חסרי טעם כלל. כל האנשים אשר טעמו בחייהם מים מותפלים יוכלו לציין כי מדובר במים בעלי טעם עשיר ואיכותי. במקומות מסוימים בישראל, דוגמת אילת, כל מי השתייה המסופקים בברזים הם מים מותפלים, מבלי שהתושבים יעלו אי אילו טענות.

שיטות להתפלת מי ים

כיום, קיימות מספר שיטות נפוצות להתפלת מי ים. במרבית המקרים, הפעולה נעשית תוך אידוי המים למצב צבירה גזי, כך שהמלחים והמינרלים מוצאים מהם- ועיבויים מחדש. תהליך אחר הוא אוסמוזה הפוכה, במהלכו דוחסים מים מליחים לתוך ממברנה באמצעות הפעלת לחץ אדיר עליהם, כך שמתבצע סינון יסודי שלהם מהחומרים הלא רצויים. שיטות נוספות כוללות זיקוק רב שלבי, זיקוק אדים דחוסים, התפלה באמצעות הקפאה ("תהליך זרחין"", על שם ממציא השיטה) ועוד.

כבר לפני שנים רבות החלו להתפיל מים בכמויות גדולות בכל רחבי העולם, אולם לאחרונה ניתן לראות ירידה בהיקף ההתפלה, עקב הסיבות שנמנה בהמשך. עדיין, בין המדינות שנעזרות רבות בהתפלה, ניתן למצוא, כמובן, מדינות שבהן כמות הגשמים השנתית נמוכה מהממוצע. המדובר לרוב הוא במדינות המזרח התיכון, יבשת אפריקה ואיים מבודדים.

חסרונות בהתפלת מים

גם אם הפיתרון של התפלת מים יעיל בהחלט, הבעיה הגדולה ביותר בתהליך זה נוגעת לפגיעה האקולוגית המתרחשת במהלכו. המלחים אשר מוצאים מהמים פוגעים בסביבה, כשגם גידולי חקלאות רבים לא מתמודדים כראוי עם מים מותפלים, החסרים את המינרליים הרצויים להם לצורך גידולם התקין.

מלבד זאת, התהליך כולל הפקת אנרגיה עצומה, שפולטת פחמן דו חמצני המזהם את הסביבה מחד, ומצריכה בזבוז של כספים עצומים מאידך. למעשה, מחיר ההתפלה לא רחוק בהרבה ממחיר חפירת בורות מים חדשים ושאיבה מהם. וזה עוד בלי להזכיר את השטחים העצומים הנדרשים לצורך הקמת המפעלים הללו. מידע נוסף ניתן למצוא במאמר חוקרים נגד התפלת מים.

התפלת מים בישראל

כאשר מתבוננים על מצבו של משק המים בישראל, לא מפתיע כי הנושא של התפלת מים עולה רבות. מאגרי המים המתוקים בארץ, ובכלל זה אגם כנרת, הולכים ונעלמים בקצב מדאיג. גשם לא מרבה להגיע וצריכת המים עולה משנה לשנה.

הקרבה של ישראל לים התיכון הופכת את תהליך ההתפלה למובן מאליו. כמות המים בים התיכון היא עצומה, ואין כל תלות במשקעים. למעשה, ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בהתפלת מי ים, ובשימוש מהם כמקור מים מרכזי- הן לשתייה והן לחקלאות. לאחרונה עלו גם הצעות בדבר התפלה לצורך שיקומו של ים המלח המתייבש.

ניתן למצוא כיום ארבעה מפעלי התפלה מרכזיים בישראל (אשדוד, אילת, פלמחים וחדרה), המספקים יחד כמעט מחצית מכמות צריכת המים הארצית מדי שנה. עד 2013 צפויים לפעול עוד מספר מפעלים נוספים, כאשר המרכזים שבהם הם באשדוד ובנחל שורק. בנוסף, תכנית אב שנוסחה לאחרונה מציעה למדינה להקים מתקני התפלה בלב ים על מנת לספק את תצרוכת המים של תושבי ישראל.